הכרעת דין בתיק תת"ע 22641-09

הנאשם הואשם באי ציות לאור אדום, עבירה בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

בכתב האישום נטען כי ביום 13.7.08, שעה 01:00 בלילה, נהג הנאשם ברחוב אבוחצירה בבני ברק, מכיוון צפון לדרום.

השוטר ישב בניידת שעמדה ברחוב ז'בוטינסקי ראשונה ברמזור בנתיב השלישי משמאל כשפניו לכיוון מזרח. כשהאור ברמזור בכיוון נסיעת השוטר התחלף לירוק הוא הבחין כי הנאשם הגיע מרחוב אבוחצירה לעבר הצומת עם רחוב ז'בוטינסקי וחצה את קו העצירה שעה שהרמזור בכיוון נסיעתו כבר התחלף לאדום, ופנה שמאלה לרחוב ז'בוטינסקי. ברכבו של הנאשם היו שני נוסעים.

משיוחסה העבירה לנאשם הוא טען כך: "נסעתי לבית חולים להביא חבר, אם נסעתי באור אדום לא שמתי לב".

במועד ההקראה טען הנאשם כי  רכבו עמד שלישי ברמזור והוא עבר באור ירוק. לטענתו משך האור הירוק מאפשר לשמונה עד עשרה רכבים לעבור, ולכן לא ייתכן שעבר באור אדום. עוד טען הנאשם כי הניידת עצרה את רכבו רק לאחר 150 מטרים מהצומת.

לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדותם בפניי, השתכנעתי כי התביעה עמדה בנטל המוטל עליה לשם הרשעתו של הנאשם, וזאת מהנימוקים הבאים:

השוטר העיד כי הניידת עמדה ראשונה ברמזור בנתיב השלישי מימין ברחוב ז'בוטינסקי וכי מעמדה זו ניתן לראות את האור שדולק ברמזור הרחוק בכיוון נסיעת הנאשם. הנאשם עצמו הודה כי השוטר יכול היה לראות את האור ברמזור הרחוק בכיוון נסיעתו.

עדותו של הנאשם הינה בגדר גרסא כבושה, העומדת בניגוד לתגובתו הראשונית במועד האירוע, ומשקלה בשל כך מועט.

נאמר עוד כי יש בתגובתו הראשונית של הנאשם משום "ראשית הודאה" בביצוע העבירה, והנאשם הודה כי השוטר רשם את דבריו כהווייתם.

נבהיר עוד כי הנאשם לא טען כי בטרם חצה את קו העצירה הבחין כי בכיוון נסיעת דולק אור  ירוק, אלא הגנתו הסתמכה על כך ששני רכבים עמדו לפניו בצומת, ולפיכך היה באפשרותו להספיק לעבור את הרמזור באור ירוק.

נבהיר כי גם בעניין אחרון זה היו לנאשם מס' גרסאות פעם טען כי הוא היה הרכב השני שעמד בצומת, ופעם טען כי היה השלישי שעמד בצומת.

זאת ועוד, כלל לא שוכנעתי כי הנאשם עמד בצומת אלא מהדוח עולה כי הנאשם הגיע לצומת בנסיעה רצופה. כך גם העיד השוטר כשאמר: "כשאני מביט שמאלה ראיתי את הנאשם מגיע מכיוון צפון מכיוון רחוב אבוחצירה".

חרף טענתו של הנאשם כי הוא היה בין הרכבים הראשונים שעמדו לפני הרמזור כאשר עד עשרה  רכבים יכולים לעבור את הצומת בטרם האור ברמזור יתחלף מירוק לאדום, הרי הנאשם הודה כי "ברגע שאני עברתי הרמזור כבר התחלף לאדום כי נהיה לשוטר ירוק, אז הוא התחיל לנסוע". טענות אלה אינן מתיישבות זו עם זו.

אני מקבלת את עדות השוטר, ואאמין לו כי בשעה זו בלילה התנועה באזור הייתה דלילה, ולא מן הנמנע כי מסיבה זו ולנוכח העובדה שהנאשם מיהר הוא המשיך בנסיעה ועבר את קו העצירה למרות שהאור ברמזור בכיוון נסיעתו כבר התחלף לאדום.

נבהיר עוד כי בעדותו הודה הנאשם כי לא הבחין בניידת בעת שנכנס לצומת.

כאמור, במועד ההקראה טען הנאשם כי השוטר עצר את רכבו במרחק של 150 מטרים מהצומת, אך בעדותו שינה את גרסתו וטען כי המרחק היה 400 מטרים.

על סמך כל אלה, ולאחר שהזהרתי עצמי מהרשעה על סמך עדות יחידה, ארשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום,  ט"ו שבט תשע"ב , 08 פברואר 2012, במעמד הצדדים